סדרת הרצאות מקוונת - תשפ"ה | מאה שנים ל'ברית שלום'
סדרת הרצאות מקוונת של מרכז צימבליסטה, תשפ"ה
"לסלול דרך הבנה"
מאה שנים ל'ברית שלום'
1.4 | ג' ניסן
פרופ' אמנון רז-קרקוצקין
“צדקה עשה הקב"ה לישראל שעשה את מולדתו מולדת לשני עמים”
22.4 | כ"ד ניסן
ד"ר יפתח גולדמן
“חברה של קהילות”: האוטופיה האנארכיסטית של מרטין בובר
13.5 | ט"ו אייר
ד"ר אבי-רם צורף
דו־לאומיות כדה־קולוניזציה: ר' בנימין מהמרד הסורי הגדול ועד משבר סואץ
27.5 | כ"ט אייר
ד"ר חנן חריף
“תפסתם פאתוס של קול קורא במדבר”: ש"ד גויטיין עם ‘ברית שלום’ ונגדה
10.6 | י"ד סיוון
פרופ' עילית פרבר
גרשם שלום וחנה ארנדט: על גלות, זהות וידידות
25.6 | כ"ט סיוון
ד"ר אמיר פאח'ורי
השילוש הלא־קדוש בפלסטין/א"י: הגדרה עצמית, חלוקה ואזרחות
בשלהי שנת 1925, זמן מה אחר כינוסו של הקונגרס הציוני ה-י"ד, נתקבצו כמה מן ההוגים הבולטים של ימי ה'ישוב' בארץ ישראל לייסד יחדיו את אגודת 'ברית שלום'. על מייסדיה של האגודה נמנו אנשי רוח כארתור רופין, גרשם שלום, שמואל הוגו ברגמן, עקיבא ארנסט סימון ויהושע רדלר-פלדמן (ר' בנימין), והיא עוררה ענין גדול בקרב חוג ידידים שכלל אישים כמרדכי מרטין בובר, שלמה דב גויטיין, והרברט סמואל.
על דגלה חרטה אגודת ברית שלום את חזונה 'לסלול דרך הבנה בין עברים וערבים לצורות חיים משותפות בארץ-ישראל', שבמהותו הציע חלופה מקיפה לחזון אחר בן הזמן – 'קיר הברזל' של התנועה הרוויזיוניסטית – ושמשקף הכרה בכך שלשתי הקהילות הלאומיות, היהודית והפלשתינית, תביעות מוצדקות הנוגעות לאדמת הארץ.
כאגודה עם סדר יום מדיני, הגיעה ברית שלום בימי חייה הקצרים להישגים מעטים בלבד, חבריה הואשמו בתבוסתנות והוקעו כתמימים שאין להם תקנה, וחוג התמיכה בה לא נתרחב מעבר למעגלים מצומצמים. אולם, מקץ מאה שנה להקמתה יש לשאול מה עלה לא רק בגורלה של האגודה אלא בגורל חזונה? נוכח מה נוּסח החזון ובאילו כתמי עיוורון לקה מלכתחילה? מה בו נותר תקף וחיוני עם הסלמתו של הסכסוך וכיצד, אף מעבר לחזון האגודה, נראית האפשרות לקיים צורות חיים משותפות עתה לאחר שנה וחצי של פורענות ומלחמה?
כדי לדבר בכל הללו, נתכנס לסדרה מיוחדת של שש הרצאות, שתתקיימנה בזום ובפייסבוק –
ימי ג' (למעט ההרצאה האחרונה שתתקיים ביום ד') בשעה 18:00.
הכניסה חופשית – הציבור מוזמן
הרשמה לקבלת קישור לזום בטופס (מצורף מטה) או במייל heritage@tauex.tau.ac.il
