דבר האדריכל מריו בוטה

מקום תפילה ומקום דיון, בית כנסת ואולם הרצאות, מקום שבו דתיים וחילונים יוכלו להיפגש – זו הייתה בקשתם העיקרית של פולט ונורברט צימבליסטה, כאשר הסמיכו אותי להקים בניין חדש בקמפוס של אוניברסיטת תל אביב.

 

האתר המתאים נבחר לאחר התייעצות עם רשויות האוניברסיטה בינואר 1996: בפינה של הדשא המרכזי, היכן שאסֵפות גדולות של סטודנטים מתכנסות. מיקום זה נועד להבטיח שהבניין החדש יתפרש מיד כמקום המשרת את הסטודנטים עצמם.

 

בעולם של היום נדירות הפעמים שבהן אדריכלים מקבלים משימה אשר לה מטרות ברורות ומדויקות כל כך: לבנות שני חללים הנפרדים בשימושם אך מאוחדים בעיצובם, ולבטא את הצורך ברוחניות המשותף לכול. אני מאמין שפרויקט הנוצר למטרות אלה חייב להיות פשוט ועוצמתי. המבנה, כפי שראיתיו בעיני רוחי, קיבל גיבוי לא רק בחזונם הברור של בני המשפחה, אלא גם בנדיבותם הכלכלית.

 

שני החללים המרכזיים שנדרשתי להם – שני אזורים עצמאיים ומוגדרים – יוצרים מראה זוגי של שני מגדלים נפרדים המעוגנים ברצפה משותפת. למגדלים בסיס ריבועי והם הולכים ומתעגלים ככל שהם מתרוממים, עד שהופכים מעגליים לגמרי.

 

שני המגדלים בנויים מאותם חומרים: אבן טוסקנית מוזהבת מבפנים ואבן ורונה מבחוץ; ושני החללים הפנימיים מוארים מלמעלה בדיוק באותה דרך. כך נוצרים שני אזורים אשר זהים מבחינה גיאומטרית אך מיועדים לשימושים שונים, כמו יצור בעל שני ראשים המבטא דואליות מסתורית הצופנת בחובה משמעויות שונות.

 

לבד מהשימוש של המבנה כבית כנסת ואולם הרצאות, ביקשתי בעת התכנון להעמיד בעדיפות עליונה את אופיים של החללים עצמם. המראה החיצוני המפוסל של המגדלים והפרופורציות הלא רגילות שלהם לעומת חלל התפילה הופכים את המגדלים למרשימים למראה, אף על פי שלמעשה הם קטנים למדי. החזות האניגמטית בעלת מראה הטוטם של הבניין מאתגרת את הבאים בשעריו לתהות בדבר המשמעויות הגלומות בו – הן כמראָה של זמנו והן כמקום אחסון לאלפי שנות זיכרונות.

 

מריו בוטה

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>